פרשנות חדשה

פרשנות חדשה

דומה שכמה מושגים זוכים בתקופת סגר וקורונה לפרשנות חדשה. יש אף שהפרשנות החדשה היא למעשה פרשנות מוקדמת שזו לה הזדמנות לשוב

כיכר
כיכר בפרוור ידועה בימינו בעיקר כמעגל תנועה. מאפשרת וויסות של כלי הרכב, מעודדת אותם להאט ועוזרת בהשתלבות. והנה בימי סגר וקורונה כיכרות הן זירת התרחשות. הכיכר הפכה באחת לפורום. תודות לסגר, תודות לנחישות המפגינים, כיכרות (לפחות בשעות מסוימות) שוקקות חיים. 
חוץ
הנהגה אמיצה היתה קוראת לאזרחיה להימצא בחוץ. היתה ממליצה לקבוע פגישות בגינה הציבורית, מעודדת ילדים ומחנכים לפעילות בחוץ.  גם כך עולה קרנו של החוץ. מתפללים נקראו להתפלל בחוץ. עברתי לפני מס' ימים ליד בית כנסת בשעת תפילת ערבית. המתפללים עמדו כל אחד ליד כסא פלסטיק לבן בחורשה הסמוכה לבית הכנסת, מרוחקים דיים האחד מהשני. שקועים בתפילתם. 
נתב"ג
נתב"ג בימים כתיקונם הוא אתר פולחן. מקדש שרבבות על רבבות עולים אליו לרגל. האופן בו תוכננו אולמות הנוסעים מרמז על קדושת המקום.  היותן של החנויות פתוחות בכל שעה ביממה לא מאפשרת  מקום לספק  - עבודת קודש. עבודה שמצדיקה משמרות לילה.  בחסות הסגר והקורונה נתבג הוא שער יציאה מהארץ. רצוי שבעידן של משבר אקלימי כזה הוא גם ישאר: שער יציאה למקרים דחופים. לביקור קרובי משפחה.
בית
בימים של שיגרה בתים רבים עומדים במשך שעות בשיממונם. במשך שנים הייתי מגיעה בשעת בוקר לשיעור יוגה בבית בשכונה יפה ומרווחות בישוב מבוסס. שמתי לב שבשעה זו הבתים סביבי ריקים מדייריהם.  את מקומם של בעלי הבית תופסים בשעה זו עובדים. עובדי גינון, עובדות נקיון. לא אחת גם מי שבאו לתקן ולשפץ. בעלי הבית יגיעו בשעת ערב וישהו בבית למשך הלילה ובסופי שבוע. חזרנו הביתה, חלקנו אף גילה שהוא מקום להיות בו. חלק מהעבודה מרחוק (מהבית) תימשך כנראה גם כשיחלפו הסגר והקורונה
חתונה
אני מכירה שני זוגות שהתחתנו במהלך חודש ספטמבר. בשני המקרים מדובר בחתונות צנועות להפליא. בחתונת בן של ידידה קרובה נסעו היא ובעלה, הורי החתן, למקום אליו הוזמנו הם ואורחים ספורים נוספים. לשם הוזמן גם הרב שחיתן את בני הזוג. חתונות התנפחו בשנים האחרונות לממדים גרוטסקיים. קרובים קשישים אוהבים לספר איך התחתנו הם בזמנם: אורחים ספורים, טקס צנוע.
טבע
טליה שניידר כתבה באחרונה:  " העולם כהרגלו מתנגד לקבל שבטבע טבועים הכוחות שלו להגיב כשמציקים לו. והצקנו לו ועוד איך הצקנו לו. אז אם כך, חייבים ללמוד איך לא רק 'לא להציק' אלא גם איך לפנק מעכשיו את הבריאה". השימוש בפעול לפנק בהקשר הזה כל כך מתריס, כל כך הפוך על הפוך. עד שנגיע למצב בו אנו מרעיפים טוב על הטבע סביבנו אפשר להתנחם בכך שלפחות לזמן קצוב השארנו את הטבע לנפשו.
אני יודעת שלרבים הקורונה היא סכנה ברורה ומוחשית. גם לסגר השלכות שליליות על רבים. משבש שיגרה, מאיץ אלימות. אבל כפי שאמרו ואומרים רבים הקורונה היא בגדר קדימון נוח למשבר האקלים ההולך ומתרגש עלינו. לא יזיק אם ננצל את תקופת הסגר להתבוננות, ללמידה. למחשבה על השינוי מחויב המציאות שנצטרך במוקדם או במאוחר להכניס לחיינו.