להתעורר משנת החורף
באביב הנוכחי כמו בחורף המסתיים אני עם מבט לעצים. מצאתי עצמי מתעקבת על מראות שלכת ומאוחר יותר למדתי את יופיו של העץ כשהוא ערום מעלים, את הסימטריה שנגלית לעין, את תחושת העוצמה הגלומה בו. אחד המראות הבלתי נשכחים לחורף זה קשור לעץ אזדרכת במופעו החורפי. אחרי שהשמש שקעה ומסביב כבר חשוך ראיתי ירח בזריחתו מאחורי עץ זה. יום רביעי, חזרתי ברגל מקניית ירקות במשק האורגני הסמוך לביתי, החושך ירד והירח החל ללוות את דרכי ועד שנגלה לעיני מראה מופלא זה. 
ואם להישאר עוד רגע עם החורף המסתיים קשה שלא להודות שהוא היה חורף חם. אני רואה את זה דרך הערבים בהם הדלקנו את הקמין והם היו מעטים השנה, דרך הבגדים החמים שיצאו מהארון ובעיקר דרך אלה שכלל לא יצאו. האקלים משתנה וזו בשורה איומה. השתתפתי השנה דרך הזום בקורס בנושא מטעם מרכז השל ובאירועים רבים ומגוונים שהיו לרגל ט"ו בשבט ( הנה קישור להקלטה של כנס מאוד מעניין של חירייה בנושא מעבר לאפס הטמנה). אלא שגם אם הידע קיים וגופים רבים נרתמים השטח עדיין מקובע בתפיסות מהעולם הישן. חבר של אבי הוא חקלאי שמגדל פקנים. הוא כבר מבוגר מכדי לטפל במטע וגידול פקנים כמו גידולים רבים אחרים אינו משתלם מבחינה כלכלית. בחורף הזה הוא עקר את המטע. תחשבו על שטח ובו מאות עצי ענק, מערכת אקולוגית עשירה ומבורכת במדינה שהולכת ונעשית חמה עם כל יום שעובר  - לא היה צריך לקום מישהו שיבין את המשמעות של שטח כזה? שיגיע עם החקלאי להבנה שתמורת סכום של החכרה שנתית (סכום פעוט ביותר) הוא מניח לעצים לנפשם. מתי נלמד שהדבר הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות הוא לחזק את הצומח סביבנו? אני שמעתי על המטע מאבי, ניסיתי לחשוב אולי אני מכירה מישהו שיכול לעזור ובסופו של דבר המטע רחוק, הזמן שלי מפוזר בין דברים שונים ועד שנהיה מאוחר מדי. סליחה.  
תמונה
מכנף נאה
לבלוב
העונה הנוכחית היא עונה של התעוררות. כמו הסתיימה שנת החורף גם עבורנו, גם עבור הצומח שסובב אותנו. בעבודה החקלאית יש הרבה רגעים של תסכול, הרבה רגעים של עבודה מתישה. הזמן בו הכל סביב מתעורר מאפשר רגע מסוג שונה, רגע של נחת. זה קורה במפגש עם שתילים צעירים ששתלתי. רימון וגפן שצלחו את חודשי החורף והם כמעט נחבאים בעשב הגבוהה שסביבם. אני ניגשת למקום בו הם אמורים להיות, מפלסת דרך, מפנה בידיים את העשבייה הגבוהה ופוגשת בהם. יש שמחה בפגישה הזו ויש גם הערכה רבה ליכולת שלהם לעבור לילות קרים, גשמים ורוחות. שתילי רימון ליד הנחל נותרו כאי בחורף הקודם לאחר שגשם עז במיוחד סחף את גדת הנחל מימינם ומשמאלם. והנה הם שוב מלבלבים.
תמונה
ויסטריה סינית בפריחתה
במטע אנחנו בהכנות אחרונות לקראת קטיף. לאורך השנה משתנים פני השטח ללא הכר. מראה העצים בפריחה כל כך שונה ממראה עץ שפרותיו ירוקים וכך הלאה לתוך השתלטות הצבע הצהוב והכתום. העשב נראה אחרת בעונות השונות והעשבייה במטע אף משתנה עם השנים החולפות. פחות גדילן וחוביזה ויותר דגנים וקטניות. מתחילים לפגוש פירות בשלים אבל עדיין לא בכמות שאפשר לקטוף ולמכור. עונת הקטיף היא עונה תובענית ומטבע הדברים יש לא מעט חששות. אנחנו קוטפים בחודשים אפריל מאי שמזג האוויר בהם מאוד לא צפוי. מקווים שנצליח לקטוף את הפרות ולהגיע אתם לכמה שיותר אוהבי שסק. 
תמונה
                          עלה שסק לקראת נשירה                                                                                                          באקיה פורחת במטע
נשלח על ידי Truppo ניוזלטר