העונה הנוכחית היא עונה של התעוררות. כמו הסתיימה שנת החורף גם עבורנו, גם עבור הצומח שסובב אותנו. בעבודה החקלאית יש הרבה רגעים של תסכול, הרבה רגעים של עבודה מתישה. הזמן בו הכל סביב מתעורר מאפשר רגע מסוג שונה, רגע של נחת. זה קורה במפגש עם שתילים צעירים ששתלתי. רימון וגפן שצלחו את חודשי החורף והם כמעט נחבאים בעשב הגבוהה שסביבם. אני ניגשת למקום בו הם אמורים להיות, מפלסת דרך, מפנה בידיים את העשבייה הגבוהה ופוגשת בהם. יש שמחה בפגישה הזו ויש גם הערכה רבה ליכולת שלהם לעבור לילות קרים, גשמים ורוחות. שתילי רימון ליד הנחל נותרו כאי בחורף הקודם לאחר שגשם עז במיוחד סחף את גדת הנחל מימינם ומשמאלם. והנה הם שוב מלבלבים.
|
|
|