ישן וחדש מהמדף

כותב/ת: 05/08/19
ישן וחדש מהמדף

ביומן קריאה אשתדל להביא סקירה של ספרים שראו אור בעברית (מקור או תרגום) ושמצאתי אותם טובים לקריאה ומועילים עבורי בבניית שפה לתחום של סביבה וקהילה.

ראשית רשימה חלקית של ספרים: (בהמשך מקווה להרחיב בסקירה של ספרים אלה ואחרים)

המערה מאת ז'וזה סאראמגו (2000). הוצאת הספרייה החדשה 

בשבח הצללים מאת ג'ונאיצ'ירו טניזקי (1933).  הוצאת אסיה 

לאורך עמודיו הלא רבים של הטקסט הקסום הזה מתקיים חיפוש מתמיד ובלתי נלאה אחר עקבותיו של היופי האבוד.

המחבר מפגיש אותנו עם האסתטיקה היפנית המסורתית בה כמו מככבים  העדרם של הדברים. חסרונו של האור. מיעוטם של החפצים.

הקורא - גם אם אינו בן לתרבות המזרח - מוזמן לצאת למסע במחוזות אהובים ורחוקים. לפגוש לרגע מתוק, חמקמק וחסר ממשות הד של קול וצל של אור מתמונת ילדות נשכחת.

המחבר מתאר בכישרון עצום את ההשפעה המבורכת והמדיטטיווית שחללים ומרחבים בנויים עשויים לחולל בנו:

"... הזוהר של הכלים כשהוא מנצנץ במקום חשוך, משקף את הבהובה של שלהבת הנר כשמשב רוח קלה חולף מדי פעם אף בחדר שקט ובבלי דעת משקיע אותנו במצב של התבוננות." ( עמ' 24 ).

" אנו מתענגים עד בלי די על אותו זוהר עדין של קרני אור הנאחזות בצבע הדמדומים של פני הקיר למשך מעט החיים שעוד נותרו בהן. עבורנו הזוהר והאפלולית הללו שעל הקיר נעלים מכל קישוט ולעולם איננו מתעייפים מהם." ( עמ' 31).

העוצמה, הקסם, החיוניות ובעיקר השפע שבפשטות כמו מקבלים במסה זו את ניסוחם המושלם.

ואילו מנגד המרחב המודרני...

המרחב המודרני שמאז נכתב הספר ממשיך להמציא את עצמו כל בוקר מחדש ולהתעצם עוד ועוד בכיעורו הבלתי נתפס, מתחוור לעיננו במלוא חוסר התוחלת והעוינות שבו. מלא בגודש מעיק ומיותר של אור וצבע המותיר אותנו באותה רוויה מתמשכת שאין בה ולו סדק צר דרכו תבליח מחשבה או יפעם צלו של רגש.

במרחק הליכה מאת ארנה קזין (2005). הוצאת בבל

בין ניצול להצלה, תיאוריה אקופמיניסטית של יחסי טבע, תרבות וחברה בישראל מאת עדנה גורני (2011) הוצאת פרדס

חירייה: על צחנה ויופי מאת מרטין וייל (2010) הוצאת עם עובד

גן עדן לאשה מאת אמיל זולה (1882).  הוצאת כרמל

 

החיים קצרים, אל תקני את הנעליים מאת שלי גרוס ומיכל לוי ארבל (2019). הוצאת כתר


הלורקס מאת ד"ר סוס (1972). הוצאת כתר 

אנחנו האקלים, ג'ונתן ספרן פויר 2019, כנרת זמורה

 
כשלקחתי ליד את הספר – אנחנו האקלים – חשבתי שאם אצלח שליש ממנו זה יהיה הישג. התחום מוכר, הצרות ידועות, איך אפשר למלא
300 עמודים ועדיין לחדש? מסתבר שאפשר ואולי הסוד בכך ש60 מתוך ה300 מוקדשים לפירוט המקורות הביבליוגרפיים. המחקר העצום שערך המחבר ניכר היטב לאורך הספר ומייצב אותו כמסמך ששווה עד מוכרחים לקרוא. 

לאורכו ולרוחבו של הספר מנסה המחבר למצוא תשובה לשאלה: מדוע איננו עושים דבר? מדוע אנו אדישים למשבר שמאיים לחרב את עולמנו? את כל המוכר והיקר לנו?

הוא בוחן את הדברים מכיוון ההיסטוריה, עורך אנלוגיה מאירת עיניים לתקופת מלחמת העולם השניה, פונה לכיוונים נוספים ומגלה בקיאות בתחומים שונים ובפרטים רבים שהצליח לשזור בכישרון לטובת חיבור זה. דמות המחבר שונה לחלוטין מדמות האקטיוויסט לוחם זכויות בע"ח ויותר מצטיירת כמו השכן ממול.
 
איש המעמד הבורגני שלשאלה מדוע איננו פועלים מחפש תשובה תוך שהוא מעיד על עצמו שגם את עצמו לא הצליח להניע לפעולה . המחקר העצום שערך המחבר ניכר לאורכו של הספר, מורגש כמעט בכל עמוד. נקודת המבט רחבה ומשלבת התבוננות מזווית היסטורית לצד שאלות מכיוון חקר ההתנהגות. המחבר שם את אכילת הבשר על המוקד ותומך בחישוב לפיו מדובר בגורם מס' 1 לעליית הטמפ'. בנוסף המדובר בגורם המאפשר ליחיד  לחולל שינוי שכן במקרה של אכילת בשר השאלה היא מה נאכל לארוחת הבוקר והיא תלוייה בנו בשונה מטיבה של תחנת הכוח עליה מחליטות הרשויות. זה ספר חשוב והוא מציג תמונה עגומה בכל הקשור ליכולת שלנו לשנות הרגלים