חקלאות אקולוגית - הפעם מכיוון הטעם

הקטיף יחל בקרוב. זו עונת הקטיף השביעית למטע ולי. השטח אורגני מ2018 אבל את החקלאות האקולוגית התחלתי עם הצעד הראשון שעשיתי במטע.

אבא שלי מזכיר לי שכשהראה לי את המטע אמרתי שהוא נראה רע. זה הפתיע אותו שכן העצי ם צמחו דווקא יפה. אמרתי שאין עשב. ובאמת אחרי שנים של שימוש בקוטלי עשבים האדמה היתה צחיחה ואני זוכרת שעקבתי אחריה מודאגת בשנים הראשונות בהן הלכה והתכסתה כל שנה מעט יותר. עברנו כברת דרך. הזמן וזריעות הסתיו עשו את שלהן וכיום האדמה מכוסה מרבד סמיך. צמחים שבעונה זו מגיעים לשיאם ובהם פריחה שופעת (אפון קיפח, חרדל, חרצית, זקן סב מצוי, ניסנית ועוד ועוד). בהמשך יקמלו ויהוו כעין שמיכת קש לאדמה לאורך חודשי הקיץ. 

עוד שיחה שזכורה לי מהשנה הראשונה היתה שיחה מקרית עם מכר של חברה ששאל אותי האם המטע מכוסה רשת. עניתי שלא. הוא טען: בהמשך תרשתי אותו.

ובאמת שבחורף האחרון הייתי קרובה לזה. אמנם תכננתי לרשת רק אזור שכבר היה מרושת בעבר והקונסטרוקציה קיימת אבל עלו מחשבות גם על רשת רחבה יותר. 

השבוע ביקרה במטע כתבת אוכל. דיברנו על המטע, הזכרתי את הרשת. ניסיתי להסביר שרשת לא ממש עולה בקנה אחד עם חקלאות אקולוגית. ראשית החומרים הרבים, פלסטיק לרשתות, מתכת לעמודים. כל אלה משמעותם עוד תהליכי יצור, עוד פסולת. גם אם ההפרעה לעולם החי מינורית היא עדיין קיימת. הרצף ניקטע ברמה מסויימת והשטח החקלאי פחות משתלב בסביבתו. על ההפרעה בנוף אין טעם שארחיב, היא ברורה לכל. 

באופן מפתיע או לא הרשתות הן תוצר של דרישות הצרכן. דווקא הקונים הם אלה שגורמים לקיומן. הפירות שגדלים תחת לרשת צל חלקים יותר מפירות שגדלים בשטח שאינו מרושת. פרי חלק קל יותר למכור ומחירו גבוה יותר. הטעם מצוי לא אחת דווקא בפרי המנומש. לכי תסבירי. לכי תסבירי שהנמשים לא עוברים אל בשר הפרי, הם נמצאים על הציפה בלבד והם  כלל לא פוגעים בטעם. אם תסתובבו עם חקלאי בשטח והוא יחפש את הפרי הטעים ביותר תגלו שהוא קוטף פרי שציפתו כלל לא חלקה. לאורך השנים גלינו שלל סוגים של משיכות מכחול שמשיות ועד כדי שלכל אחת מאיתנו הקוטפות יש את ציורי השמש  המועדפים עליה אם מבחינת המראה ואם מבחינת הטעם.

בכל מקרה המצב הוא שהשוק מכתיב בצורה ברורה דרישה  לפרי חלק. מכאן המסלול מהיר לכיסוי עוד ועוד שטחים ברשתות. הנוף באזור שלי הוא נוף בתי רשת. חלקם רשת לבנה, חלקם רשת שחורה. מזל שברוב ימות השנה הרשת הצדדית מגוללת מעלה ורק לקראת קטיף נסגר השטח מכל הכיוונים ועד כדי שלעיתים לא ניתן להבחין שהמדובר בעצים. 

המטע בו אני מטפלת יוצא דופן. הקונים מכירים את הפרי ומעריכים את טעמו ואולי אף את שיטת הגידול. אם צרכנים בארץ יבינו שהעדפתם לפרי חלק מעצבת את הנוף ולא לטובה ובה בעת כלל לא מבטיחה שיפור בטעם אולי אולי יגיע היום שנראה סביבנו פחות מטעי שסק מכוסים ברשת